שר הבינוי והשיכון נושא דברי הספד לתמ"א 38 | הקבלנים: התמ"א איננה כדאית | משרד הפנים מודה: תמ"א 38 נחלה כישלון; תוספת הבנייה לא השתלמה
תוספת הבנייה בתמ"א 38 תגדל ל-2.5 קומות - פרט לאזורי הביקוש | זכויות הבנייה הורחבו | למעלה ממיליון דירות זקוקות לחיזוק | תמונת מצב עגומה יוני 2011 |
מדינת ישראל שוכנת באזור גיאוגרפי המסומן על מפת אזורי הסיכון לרעידות אדמה בעולם כאזור פעיל מבחינה סייסמית.
ישראל נערכת לאפשרות של רעידת אדמה | ביום שהאדמה תרעד | תמ"א 38 - דור 2 | פרויקטים שהושלמו | אושרו ההקלות לתמ"א | איך ישראל מתכוננת לרעש האדמה הצפוי? |
הקלות חדשות - נוספות לתמ"א 38 - ינואר 2010 | בישראל למעלה ממיליון דירות הזקוקות לחיזוק מפני רעידת אדמה - כחצי מהן באזור ת"א והמרכז |
מסמך מדיניות מנחה לבחינת בקשות להיתרי בנייה במסגרת תמ"א 38 בתל אביב | גביית היטל השבחה בגין התמ" במכירה בעייתית |
26.1.2010 : "רעידת אדמה חזקה תתרחש בישראל בוודאות. לא ידוע מתי היא תתרחש, אבל זה יקרה"
התאחדות הקבלנים: מיליון מבנים יקרסו | ישראל לא תהיה האיטי אבל .. .. .. | הקבלנים מתלוננים: "תמ"א 38 לא כדאית" - המציאות בשטח מעט שונה | ועדת הפנים והגנת הסביבה אישרה הקלות לחיזוק מבנים על פי תמ"א 38 | סמנכ"ל התאחדות הקבלנים: "מתוך 100 עסקות תמ"א 38, רק 15 פרויקטים מבוצעים בפועל" | 1.4.2011-רעידת אדמה הורגשה במקומות רבים בישראל |
שינוי מס' 2 לתמ"א 38 מאפשר ליזם להרוס את הבניין ולבנותו מחדש מבלי לאבד את הזכויות הניתנות מכוח התמ"א
אגדת התמ"א הנמה: התיקון החדש לתמ"א 38: "תוספת של 2.5 קומות לא תמשוך יזמים לפריפריה"
8.3.2010: אטיאס: נמגן כחצי מיליון דירות מפני רעידת אדמה; בית שאן, קרית שמונה וצפת - "רגישים ובסיכון גבוה"
למחקר ולמצגת שהוצגו לחץ כאן
השר אטיאס: תמ"א 38 נכשלה - אם תהיה רעידת אדמה, לא נוכל לרחוץ בניקיון כפינו | "תמ"א 38 היא רק תנאי מינימום"
מדינת ישראל שוכנת באזור גיאוגרפי המסומן על מפת אזורי הסיכון לרעידות אדמה בעולם כאזור פעיל מבחינה סייסמית.
הימצאות ישראל באזור כזה מוכחת באמצעות רישומי רשת המדידה הסייסמולוגית, המצביעה זה שנים על התרחשותם של מאות אירועים סייסמיים בשנה בארץ, רובם הגדול בעוצמה קטנה יחסית. שיטות החיזוי הקיימות כיום, עם היותן משוכללות מאלה של העבר, עדיין מתקשות לחזות עיתוי התרחשותו של זעזוע אדמה. אולםבמונחים של הסתברות, מקובלת ההערכה בדבר סבירות ממשית להתרחשות רעידת אדמה בעוצמה ניכרת באזור תוך פרק זמן של 50 שנה.
המוקדים העיקריים של הרעשים בישראל, קשורים לשקע של עמק הירדן ,שהוא חלק מן השקע הסורי אפריקאי.שקע זה משתרע למן מרגלות הרי הטאורוס שבדרום תורכיה ועד מאלאווי שבדרום מזרח אפריקה. שקע הירדן הוא איפוא האזור בעל הסיכון הססמי הגדול ביותר בישראל. ריכוז גדול של מוקדי רעש נימצא באזור ים המלח ובמפרץ אילת.
בישראל מורגשים גם רעשים שמוקדם בתחום ארץ ישראל עצמה וגם רעשים חזקים שמוקדם באיזור אחר במזרח הקרוב, לרבות אגן הים התיכון.(עמירן,1996)
עוצמתה של רעידת האדמה נקבעת עלפי מידת האנרגיה שמחולל הרעש, או במונח הטכני "מגניטודה". נהוג לסמן את ה"מגניטודה" לפי סולם ריכטר.
כידוע רשומים בתולדות ארץ ישראל גם רעשי אדמה חזקים שגרמו אסונות בנפש וברכוש .רעשי אדמה ידועים בארץ כבר בתקופות קדומות: כך חרבו טבריה של תקופת המשנה והתלמוד ובית שאן-אשר חרבה במאה השמינית.
מאוחר יותר ב-1837, הקיף הרעש גם את סוריה לבנון וירדן ופגע בעיקר בצפת וגרם לכ-5000 הרוגים ונזקי הרכוש היו רבים מאוד, זעזוע ה אדמה החזק האחרון בארץ אירע בשנת 1927. ברעש זה מצאו את מותם כ-300 איש והתמוטטו יותר מ-1,000 מבנים.
ב-1985 הורגשה רעידה של 5.3 בסולם ריכטר באילת.
בנובמבר 1995 הורגשו מספר רעידות אדמה באילת ונגרמו נזקים למבני בעשרות מיליוני דולרים. (כץ,1999).
רעידת אדמה זו שהורגשה בכל רחבי הארץ הייתה הזדמנות מצוינת למומחי רעידות האדמה בארץ להתרשם בצורה מקצועית מהשפעות רעידות האדמה על המבנים השונים, ולהפיק לקחים לגבי יעילות התקנים הקיימים בארץ לעמידות מבנים בפני רעידות אדמה.(אדריכלים,1996).
חומרת הנזקים ברעש מסוים אינה תלויה רק בעוצמתו של הכח הססמי, אלא גם בגורמים נוספים:
-
צפיפות היישובים והאוכלוסייה באזור שניפגע.
-
טיב הבנייה-בהקשר זה ראוי לציין כי בשנת 1975 קבעה מדינת ישראל תקן בנייה מפורט(תקן ישראלי מס' 413) במטרה להבטיח עמידות סבירה של מבנים בפני רעידות אדמה, אך במקרים רבים הקבלנים אינם מקפידים על התקן.
-
הטופוגרפיה של האתר לרבות טיב הסלע שעליו הוא בנוי. מבחינה זו גרוע מצב צפת, הבנויה ברובה על מדרון תלול למדי של קירטון (גיר)רך יחסית. (עמירן,1996).
משרד הפנים הזמין סקר ממומחה מהטכניון ב-1979. הסקר קבע כי מבנים רבים בארץ (אלפי מבנים ויותר , צפויים להרס או נזק חמור במקרה של רעש אדמה בתחום העוצמות הצפויות והחזויות בארץ. כמו כן הצביעה חוות הדעת על האפשרות לחיזוק מבנים ושיפור עמידותם בפני רעידות אדמה.(כץ,1999)
בניגוד למאות קודמות, בהן הסתיימו רעידות האדמה בהרס רב ובקרבנות בנפש, במאה העשרים פותחו שיטות לבנייה העמידה גם ברעידות אדמה בדרגת עוצמה ניכרת. שיטות אלה תורגמו, בארצות רבות, לתקנים מחייבים לבנייה עמידה ברעידות אדמה. הקפדה על יישום התקנים החדשים כבר הוכיחה עצמה בעשרות השנים האחרונות במקומות שונים בעולם, מבחינת הפחתת היקף הנפגעים והנזקים, לעומת ארצות בהן אין הקפדה על יישומם.
הדוגמה המובהקת לכך, מהזמן האחרון, טמונה בהשוואה שבין תוצאות הרעש בארמניה שבבריה"מ, שארעה בסוף 1988, לבין תוצאות רעידות האדמה מתחילת 1989 באזור סן פרנציסקו שבארה"ב; אף שעוצמת הרעש בשני המקומות הייתה בדרגה דומה, תבע האסון שבארמניה כ-25,000 קורבנות מיידיים בנפש, רובם ככולם כתוצאה מהתמוטטות מבנים בהם שהו בעת התרחשות רעידת האדמה, ואילו בסן פרנציסקו לא נמנו הרוגים מקריסת בניינים.
בדיקת הסיבות לנזקים הכבדים למבנים שנגרמו ברעש שבארמניה, על ידי מומחי בנייה, הצביעה על חריגות רבות מהוראות התקן לבנייה עמידה ברעידות אדמה, במבנים חדשים יחסית שהוקמו שם.
התקן הישראלי
נהוג לחלק את הבנייה בארץ לתקופה שלפני 1961 אז פורסם התקן הישראלי הראשון " העומסים בבניינים: רעידות אדמה". וזו שאחריה. ב-1975 נקבע תקן ישראלי חדש לבנייה עמידה ברעידות אדמה (תקן ישראלי מס' 413) התקן עוגן ב-1980 בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970. התקנים מאמצע שנות ה-50 ו-מ-1975, כמו כל תקן שנקבע, שיקפו את הידע והניסיון המצטבר בעולם בתחום הבנייה העמידה לרעידות אדמה, לנקודת הזמן בה אושרו ופורסמו. נוכח החידושים הטכנולוגיים בתחום הנדון שקד מכון התקנים, בשנים האחרונות, על עדכון התקן וזה עודכן לאחרונה בשנים 1995 ו-1998.
רעשי האדמה החזקים שאירעו בכמה אזורים בעולם מאז סוף 1988, ורעידות אדמה קלות שהורגשו בשנים האחרונות במקומות שונים בארץ, העלו את נושא ההיערכות לתודעה הציבורית והביאוהו אל שולחן הממשלה.
הממשלה קיבלה שורה של החלטות, שנועדו לזרז הנהגת ההסדרים שנתבקשו על ידי הממשלה עוד ב-1986, בתחום תכנון הבנייה החדשה והטיפול במבנים הקיימים. רוב ההחלטות, בהן כאלה להן קצבה הממשלה מועדי ביצוע קצרים, לא יושמו, על אף הדחיפות שהממשלה ייחסה להן.
מבקר המדינה ערך במשך 10 השנים שבין 1990-2000 שתי ביקורות בלבד בנושא היערכות המדינה לרעידות אדמה ,רוב הליקויים שמבקר המדינה הצביע עליהם בשנת 1990 כמו: אכיפת התקן,חיזוק מבנים, מינוי "מהנדס בודק" , נותרו בעינם. ביקורת המדינה אינה אפקטיבית בנושא. ניראה כי אין מחוייבות אמיתית של הממשלה לעניין, מעבר לקבלת החלטות . כל עוד לא יוקצו לעניין התקציבים המתאימים ולא ידאגו לאכיפת החוק (שזה בודאי לא כרוך בתקציבי "ענק") לא יהיה שינוי.
החלטה בדבר תמ"א 38 שבאה במטרה לנסות ולהעביר את נושא חיזוק הבניינים לציבור הרחב בתמורה למתן זכויות בנייה,הינה רעיון יפה שקרוב לודאי לא יצא לפועל היות ומרבית המבנים שיש לחזקם , נמצאים בישובים בהם לאוכלוסייה אין את המשאבים הכספיים לכך.
צפה במצגת עיקרי התכנית. לחץ כאן
בדבר המבקר לדוח 51ב' אומר אליעזר גולדברג "חברה מתוקנת חייבת לפעול מתוך ראייה לטווח ארוך, ולא ב"כיבוי שריפות" המשבש את ראיית המטרה האמיתית ובא על חשבונה של אותה מטרה. לא אחת אנו נוכחים לדעת שניהול ענייני המדינה נעשה מתוך ראייה קצרת טווח, ושיקולים רגעיים, שהם בבחינת מ"היום למחר", הם שמדריכים את קובעי המדיניות. הטווח הארוך - אינו עומד תמיד במרכז סדר העדיפויות.... הפרק הדן בעמידות מבנים ותשתיות ברעידות אדמה , הינו דוגמא מובהקת לחשיבות של ראיית הטווח הארוך.
מתחייב כי סיכוני רעידת אדמה יובאו בחשבון עוד בעת הכנת תכניות מתאר ותובטח כבר בשלב המקדמי עמידה בדרישות התקן בתכניות הבנייה וביצוען של ההחלטות שנתקבלו." (גולדברג ,2001)
לרכישת המחקר במלואו על נספחיו ( 77 עמודים ) יש לשלוח למשרדנו המחאה ע"ס 580 ש"ח לפקודת "חיים אטקין" והחוברת תשלח אליכם בדואר חוזר.
.jpg?id=3374818){kind=small}
